שיח גלריה; צורפות, ענידה, חלל

נעמה בן-פורת

מערכת: המאמר הבא כולל ראיונות שערכנו עם שלוש בעלות ובעלי גלריות לצורפות עכשווית מרחבי העולם. השיח עימם חושף תובנות ייחודיות על השוק, האתגרים, השינויים והרלוונטיות של תכשיטים ואובייקטים בסביבת הגוף במציאות העכשווית המורכבת. מאחלות לכם קריאה מעשירה ומהנה. תודה לנואל, אנה, יותם ודניאל על השיתוף הכן ומעורר ההשראה מניסיונם וחוויותיהם.

ראיון עם נואל גיומארש, בעל גלריית Noel Guyomarc’h, מונטריאול

הקמה של תערוכת היחיד של מוניקה ברוגר – Fliegenschmuck, pour les précieuses presque ridicules, מרץ 2023, צילום: נואל גיומארש

1. מבוא לגלריה

מה הניע אותך ליצור חלל לתכשיטים עכשוויים, וכיצד את.ה מגדיר.ה את השליחות שלו?
בשנת 1996, טרם פתחתי את הגלריה שלי, עבדתי חמש שנים כעוזר בחנות תכשיטים, שעם השנים הוקדש בה גם חלל לתכשיטים קנדיים עכשוויים. המפגש עם המעצבים היה רגע מכונן בקריירה שלי. מאז, הקדשתי את עצמי להבנת התחום וההיסטוריה שלו, דרך מעט הפרסומים שהיו זמינים אז – מגזינים, ספרים וקטלוגים של תערוכות. כאשר החל לההוא נסגר מסיבות שונות, החלטתי לצאת להרפתקה – להקים גלריה שמוקדשת אך ורק לתכשיטים עכשוויים.
תחילה, כוונתי הייתה בעיקר לעודד יוצרים קנדיים, אבל מהר מאוד התחלתי לארגן גם תערוכות בהשתתפות צורפים בינלאומיים.

2. בחירה אמנותית ואוצרות 

כיצד את.ה ניגש.ת לתהליך הבחירה וההצגה של התכשיטים על מנת ליצור חיבור משמעותי בין העבודות, האמנים והקהל שלך?
אם להיות כן, אינני מקבל החלטות על סמך הקהל שלי. תפקידי כבעל גלריה הוא לקדם ולתמוך באפשרויות הביטוי של צורפות עכשווית. ייתכן שהבחירות האמנותיות שלי נראות אקלקטיות, אך בסופו של דבר, כשהעבודות מוצגות בחלל, נוצרים קשרים – אם דרך רעיונות, חומרים או אמנות חזותית. אני מעריך את העבודה החומרית (בין אם מסורתית או לא), לא פחות מההרהורים והאזכורים הגלומים בתכשיט.


כבעל גלריה, אני בונה מערכות יחסים ארוכות טווח עם אמנים, מייצג חלק מהם כבר כמעט שלושה עשורים. לאורך השנים חלו שינויים וחלק מהאמנים הפסיקו ליצור ממגוון סיבות. בין אלו שמיוצגים יש בני דורות שונים, נקודות מבט שונות, וזה מה שאני אוהב.

3. עיצוב העתיד

כיצד את רואה את תפקידו המתפתח של התכשיט העכשווי בתוך תעשיות האמנות והאופנה? אילו מגמות עולמיות או התפתחויות את מזהה לאחרונה בשוק התכשיטים העכשוויים?
הקשר בין תכשיט עיצובי, תעשייה ואופנה קיים כבר זמן רב. התעשייה שואבת מזה שנים השראה ממחקריהם של יוצרים עכשוויים  כדי ליצר תכשיטים נגישים. תחום האופנה, שבעבר התמקד בעיקר בתכשיטים המחקים יוקרה, עוקב כעת מקרוב אחר הפריחה הנוכחית של תחום התכשיטים העכשוויים. ישנם מעצבים רבים שחוקרים את שני העולמות. אבל תכשיטי אופנה לרוב לא שותפים לאותן הכוונות, והם נתפסים יותר כאביזר מאשר כאמנות. יתרה מכך, עולם האופנה פועל לפי עונות, קולקציות וכמויות.


קשה לדבר על מגמות, גם אם ההשפעה של רשתות חברתיות ואירועים בינלאומיים (כמו שבועות התכשיט הרבים) מאפשרת לדעת מה קורה בעולם. אפילו בתחום ההשכלה – בתי ספר ואוניברסיטאות מארחים מרצים בינלאומיים.
לתפיסתי, גם אם אפשר לנחש את מוצאן של עבודות מסוימות (למשל – מקוריאה הדרומית, דרום אמריקה או ניו-זילנד), מה שאנו באמת מזהים, זה את היוצר.ת. בעבודה עצמה – המחקר שלו.ה, האסתטיקה, והכוונה שמנכיחה אותו.ה.

4. ניהול, פיתוח ואיזון

מהם האתגרים המרכזיים בניהול גלריה לתכשיטים עכשוויים, וכיצד חוויות אלו עיצבו את הגישה שלך לעסק?
הקמה של גלריה לתכשיטים עכשוויים היא אתגר. ידוע מראש שהשוק מצומצם מאוד. העבודה היומיומית שלי היא ליידע, לחנך, וכמובן לעשות כל שביכולתי למכור – כדי להחזיק את העסק שמאפשר לי לתמוך ולעודד את האמנים. בניית קהל לקוחות היא תהליך איטי ומתמשך, אשר שום דבר אינו מובן מאליו בו. זה מקצוע שעושים מתוך תשוקה אדירה.
יש דור של אספנים שמתבגר, קונה פחות, ושוקל לתרום את האוספים למוזיאונים – וזה רעיון מעניין, בתנאי שהעבודות מוצגות לציבור. חשוב לי לציין שקיים אצלי גם קהל נלהב שרוכש באופן קבוע.
גם הבידוד משפיע ומאתגר. לכן, אני חייב להשתתף בירידים בינלאומיים שמאפשרים להציג את האמנים שלי. למרות כל האתגרים האלה, אני ממשיך לעשות בחירות אמנותיות שהן לעיתים נועזות ומסוכנות בתוכנית האוצרותית שלי – אני חייב לשמר ולהזין את המוטיבציה שלי.


בתמחור, צריך להקל על עצמנו מכיוון שרוב העבודות הן יחידות במינן, ניהול המלאי פשוט. התשלומים לאמנים חשובים מאוד; קבלת תשלום ממכירה אחת או יותר היא דבר שמדרבן ובעיקר – הכרחי עבור האמן. אני כמעט לא מתעסק במחירים; אני סומך על האמנים שיעריכו נכון את הערך של עבודתם. עם זאת, צריך להתחשב בכך שהדולר הקנדי נמצא בשפל כבר כמה שנים. כאשר ממירים למחיר בדולרים אמריקאיים או אירופיים, התכשיטים נתפסים כיקרים בשוק הקנדי. גם אם המחירים בפועל זהים בחללי תצוגה ומכירה שונים, תפיסת המחיר כגבוה פוגעת במכירות.

5. מורשת וטיפים לעתיד

מה אתה מקווה שהגלריה שלך תתרום לעולם התכשיט העכשווי, ואילו תכונות לדעתך חיוניות להצלחה בתחום כיום? (איזו עצה תתן לאמנים צעירים בתחום שמבקשים להצליח בעולם הזה?)
העבודה שלי מוערכת הן על ידי האמנים והן על ידי חברי הקהילה בתחום. למרות מיעוט הגלריות בתחומינו, לכל אחת מאיתנו יש תפקיד חשוב. לפעמים החזון שלנו דומה, ולפעמים שונה בתכלית. אני מאמין שהכבוד שלי לאמנים, תפיסת העולם שלי בנוגע לצורפות העכשווית, והעבודה שאני עושה לקידומה ולעידודה – מוערכים. חשוב להיות עקביים ולהכיר את התחום לעומקו.


אפילו אם וכשהתחום דינמי, קשה למצוא חללי תצוגה ליוצרים צעירים.  אני מציע לאמנים להציג את עצמם לעולם, לשלוח תיקי עבודות, לעקוב אחר פרסום קולות קוראים לתערוכות קבוצתיות, לבקר בגלריות, להשתתף באירועים בינלאומיים כמו שבוע התכשיט במינכן – כל אלה עוזרים להבין איפה אתה עומד ולאן מכוון.
ולהתמיד!

ביוגרפיה:

נואל גיומארש (Noel Guyomarc’h), זוכה פרס שארל-בידל 2023 על תרומתו יוצאת הדופן לתרבות בקוויבק, פועל בתחום תכשיטי האמנות קרוב ל-35 שנה. לאחר לימודי עיצוב תכשיטים וניהול חנות תכשיטים, פתח ב-1996 גלריה עצמאית במונטריאול, קנדה, בה הוא משמש כאוצר, יועץ ומקדם. גיומארש ארגן מעל 175 תערוכות בקנדה, ארה"ב ואירופה, מרצה, שופט בתחרויות, מדריך סדנאות ומעורב בקהילת התכשיטנים המקומית והבינלאומית.

חלל הגלריה – צילום: נואל גיומארש

ראיון עם אנה שטליך, בעלת גלריית OONA, ברלין

אנה שטליך – פורטרט בגלריה, צילום: שרלוט שטליך

1. מבוא לגלריה

מה הניע אותך ליצור חלל לתכשיטים עכשוויים, וכיצד את.ה מגדיר.ה את מטרתו?

כשפגשתי לראשונה את עולם התכשיטים העכשוויים, זו הייתה אהבה ממבט ראשון.
מהרגע הראשון הוקסמתי מהרעיון של תכשיטים שיש בהם מימד שמעבר לקישוט או סטטוס.
עד היום, אני מוצאת עניין רב בעבודה עם אובייקטים בקנה מידה קטן – הם כמו מחשבות בריכוז גבוה.


שנות התשעים ותחילת המילניום היו תקופה תוססת ומעוררת השראה בברלין. אז צמחו בעיר מקומות יצירתיים רבים. באותה תקופה סיימתי את לימודי במסלול מדעי התרבות והדרך הייתה פתוחה ומתאימה לקחת את הסיכון ולהקים פרויקט משלי.
כשהקמתי את גלריה OONA, רציתי ליצור פלטפורמה לתכשיטים אמנותיים עכשוויים בברלין, בעיקר עבור אמנים בני דורי. הקסימה אותי במיוחד הדואליות של התחום – מצד אחד, התכשיטים כאובייקט לביש, הקשור לגוף האנושי, ומן הצד השני, כאובייקט אוטונומי.


אני רואה כשליחות את היכולת לתווך את האיכות הכפולה הזו של תכשיטים אמנותיים.

2. בחירה אמנותית ואוצרות 

כיצד את.ה ניגש.ת לתהליך הבחירה וההצגה של התכשיטים על מנת ליצור חיבור משמעותי בין העבודות, האמנים והקהל שלך?


האוצרות היא חלק מהותי מהעבודה שלי בגלריה. אני עוקבת באופן קבוע אחר אמנים, ואוהבת לגלות עבודות חדשות – לפעמים זה ממש כמו חיפוש אחר אוצר. ירידים, תערוכות ותחרויות הם הזדמנויות מצוינות לראות יצירות חדשות באופן ישיר.

באופן כללי, אני מחפשת תכשיטים שיש בהם מידה מסוימת של הפשטה. אני תמיד שומרת על המודעות לכך שהתכשיטים נועדו להילבש על גוף אנושי ולכן, אני מאמינה שחשוב לא להעמיס על היצירות יותר מדי מידע – קונספט, חומר, טכניקה או אפילו מחשבות אישיות מאוד – אחרת, האדם שעונד אותן עלול להרגיש כמו עמוד פרסום. אני מעדיפה לאפשר לקשר להירקם בין היצירה לבין העונד, לפעמים מעניין יותר עבור המתבונן לגלות את הסיפור מאחורי היצירה מאשר לחשוף אותו מיד. 

בסגנון האוצרות שלי יש נטייה לשפה מצומצמת, לעיתים אף מינימליסטית. ככל שעוסקים בתחום לאורך זמן – כך המטרות שלך מתבהרות. בסופו של דבר, חשוב לבחור מגוון של עמדות מעוררות השראה, אך גם לדאוג שכל אחת מהן תתקיים בהרמוניה מעוררת עניין עם האחרות. זה אולי דומה לתזמורת – כל הקולות צריכים ליצור יחדיו צליל מעורר השראה.
כמובן שהצגת היצירות – בין אם בתערוכות או מתוך המלאי – היא חלק מאופייה של גלריית OONA.
עבודתו של האמן היא תוצאה של תהליך מאתגר, הכולל לעיתים מאבקים עם חומר וטכניקה, בחיפוש אחר איכות אסתטית והעברת רעיונות – אשר  מתגבשים בסופו של דבר אל מהות העבודה. אני שואפת להתייחס לעבודות בכבוד, להעניק להן במה שתאפשר לחשוף את איכותן ויופיין בפני קהל. אני עושה זאת באמצעות מערכת משתנה של סטנדים לשולחן בצורת קוביות לבנות שיוצרת מרחב ושקט – בתוכה היצירות יכולות "לנשום". במקביל, אני אוהבת גם שהיצירות יוצרות אינטראקציה חיה זו עם זו – זה יכול להיות מעורר השראה רבה.


כשהייתי סטודנטית עבדתי בפרויקט צילום של מוזיאון הדברים (Museum der Dinge) בברלין. יצרנו סביבות תצוגה לאוסף המופלא של המוזיאון שכלל חפצי יומיום, מעוצבים ולא מעוצבים. העבודה הזו השפיעה עליי באופן מתמשך, אני נהנית מאוד לגלות קשרים צורניים ותוכניים בין האובייקטים הקטנים – לעיתים קרובות המבקרים נמשכים לסידור של היצירות השונות – וזה יכול לשמש שער לשיחה מעמיקה יותר.


לבסוף, קיימת גם האפשרות לגעת פיזית בתכשיטים – זהו מרכיב בסיסי ביצירת קשר עם היצירה.
להעניק לאנשים שמחה ותחושת גילוי – זה הרגע המרגש ביותר עבורי. לפעמים אני אוהבת לאתגר אותם מעט עם יצירות לא שגרתיות – זה נחמד לקחת הביתה חוויה חדשה.

3. עיצוב העתיד

כיצד את רואה את תפקידו המתפתח של התכשיט העכשווי בתוך תעשיות האמנות והאופנה? אילו מגמות עולמיות או התפתחויות את מזהה לאחרונה בשוק התכשיטים העכשוויים?


כשהתחלתי להפעיל את גלריית OONA, הייתי משוכנעת שיש קשר הדוק בין תכשיטים עכשוויים לבין אמנות פלסטית ואופנה. עם הזמן, החוויה שלי התרחקה מהרעיון ההתחלתי הזה. האופנה נעה בקצב מהיר מדי ונשלטת על ידי עונות השנה, זה מנוגד לחלוטין לעבודתו של אמן תכשיטים אשר יוצר אובייקט נצחי ובעל אורך חיים ממושך.
גם מבחינת תמחור, תעשיית האופנה אינה מתאימה לתפיסתנו בתחום. תכשיטים נחשבים בה תמיד לאביזר נלווה ולכן זולים מבגד, שהוא "הדמות הראשית".
אני רואה את התכשיטים העכשוויים כקרובים יותר לאמנות פלסטית. עבורי, הם מייצגים צורת אמנות עכשווית במיוחד – אובייקטים קטנים שלא תלויים על קיר או מוצבים על בסיס קבוע. כל סביבה יוצרת אינטראקציה חדשה – ואנו חיים בתקופה של גמישות. אין צורך בבית גדול על מנת להציג תכשיטי אמנות, אולי יש כאן דווקא אפשרות עבור תכשיטים עכשוויים, בתוך המשבר הנוכחי של שוק האמנות.

4. ניהול, פיתוח ואיזון

מהם האתגרים המרכזיים בניהול גלריה לתכשיטים עכשוויים, וכיצד חוויות אלו עיצבו את הגישה שלך לעסק?
האתגר המשמעותי ביותר הוא להצליח להחזיק את העסק לאורך זמן. לאהוב ולהעריך את מה שקורה בגלריה זה דבר אחד – להוציא כסף על רכישת יצירה זה דבר אחר לגמרי.
אני חושבת ששירות מצוין הוא הכרחי לחלוטין. אני תמיד שואפת להציע לקהל חוויה רגועה ומעוררת השראה בביקורו בגלריה, בלי שירגישו מחויבות. הדיאלוג עם הלקוחות והמבקרים הוא התנאי הטוב ביותר לעסק מוצלח. איזה רגע נפלא זה, כשמישהו מחליט לבחור ביצירה.


הצד השני של ניהול גלריה הוא הקשר עם האמנים.
רוב היצירות שבגלריה הן בהשאלה, ולכן אני מרגישה אחריות רבה לשמור עליהן ולהציג אותן בצורה המיטבית. כמוני, גם האמנים צריכים להתפרנס מהעבודה שלהם – וזה יכול לקרות רק מתוך כבוד ואחריות הדדית.


תמחור הוא עניין מורכב.
יצירת תכשיט כרוכה בהשקעה ניכרת – של זמן, חומרים וכלים מצד האמן. חלק מהאמנים מספקים לי חישובים מפורטים – וזה מאוד מועיל, לצד זה קיימת גם העמלה של הגלריה שצריכה לכסות את כל ההיבטים של ניהול מרחב כזה. לפעמים מחיר גבוה מוצדק, אבל אם אף אחד לא יקנה את היצירה – אולי אין בזה טעם.
לאורך השנים צוברים ניסיון – איך כדאי לתמחר יצירה.

5. מורשת וטיפים לעתיד

מה את מקווה שהגלריה שלך תתרום לעולם התכשיט העכשווי, ואילו תכונות לדעתך חיוניות להצלחה בתחום כיום? (איזו עצה תתני לאמנים צעירים בתחום שמבקשים להצליח בעולם הזה?)


גלריה היא תמיד נקודת ממשק בין האמן לבין הקהל. בהשוואה למוזיאונים ולמוסדות ציבוריים, אנחנו יכולים לעבוד ולהגיב בגמישות ואפילו בספונטניות – מה שהופך את הגלריה למקום חי.
אנחנו יכולים לשלב יצירות חדשות ישר מהסטודיו, בלי צורך בתכנון תצוגה ארוך טווח. גם המגע הישיר המתמשך עם הקהל יוצר את התנאים לקיומו של שוק, והאמנים רוצים גם הם לקבל משוב מהקהל ומהלקוחות. אהבה ממבט ראשון יכולה להפוך לאהבה שאינה נגמרת.

ביוגרפיה:

אנה שטליך (Anna Schetelich), (ילידת 1971, גרמניה) היא אוצרת ובעלת גלריה מברלין המתמחה בתכשיטים עכשוויים. היא בעלת רקע בהיסטוריה של האמנות ומדעי התרבות, אוניברסיטת הומבולדט. שטליך יסדה את גלריית OONA, בברלין בשנת 2000 והפכה אותה לפלטפורמה בינלאומית לתכשיטים עכשווים. היא אצרה גם תערוכות מרכזיות בתחום, כגון תערוכת התכשיטים בבון-מרשה (Bon Marché) בפריז ב-2010, הרצתה בכנסים מקצועיים באירופה, וכיהנה כשופטת בפרסים חשובים כגון פרס דנר (Dannerpreis) – מינכן, פרס פייר לאנג (Pierre Lang Award) – וינה ובאקדמיית בצלאל (ירושלים).  

גלריית OONA, צילום: אנה שטליך.



ראיון עם יותם בהט ודניאל ירקובסקי, בעלי סטודיו וגלריה The WearHouse, אמסטרדם

תמונה של יותם ודניאל אחרי פירוק piece of peace in, Munich, צילום: יותם בהט ודניאל ירקובסקי

1. מבוא לגלריה

מה הניע אתכם ליצור חלל לתכשיטים עכשוויים, וכיצד אתם מגדירים את מטרתו?

אנחנו אוהבים לומר שThe WearHouse הוא בית לצורפות – מקום ליצירה, הצגה והתבוננות באמנות לבישה.
פתחנו את The WearHouse בנובמבר 2024, לאחר כמה אירועי תכשיטים שארגנו יחד אשר עוררו בנו השראה להקים חלל פיזי לניסויים המשותפים שלנו.
המשימה שלנו היא לקדם רעיונות חדשים וגישות רעננות דרך מדיום הצורפות ועיצוב התכשיט. אנחנו מתמקדים בפרויקטים ניסיוניים, אירועים אוצרותיים ותערוכות קול קורא, שמערערים על הגבולות המקובלים בתחום. אנחנו לא מתנהלים כגלריה מסורתית לתכשיטים, לעומת יתר הגלריות, The WearHouse הוא חלל תלוּי־מקום: כל אירוע משנה את אופיו של החלל ומגדיר מחדש את המבנה והקווים המנחים שלו.
בנוסף לתפקידו כחלל תצוגה, The WearHouse משמש גם כסטודיו שלנו  כיוצרי תכשיטים: יותם בהט ודניאל ירקובסקי.

2. בחירה אמנותית ואוצרות

כיצד אתם ניגשים לתהליך הבחירה וההצגה של תכשיטים, כדי ליצור חיבור משמעותי בין העבודות, האמנים והקהל שלכם?
כחלל שפועל על בסיס אירועים, תהליך הבחירה שלנו משתנה בהתאם למטרת האירוע. אנו שואפים לבחור עבודות בצורה האנונימית ביותר שמתאפשרת לנו, כדי לשמור על מיקוד ולוודא שהבחירה נאמנה לרעיון האירוע.
אנו מאמינים כי איזון מוקפד בין אופן התצוגה לבין בחירת העבודות יוצר קול חזק יותר ומציע מבטים מגוונים על הנושא הנבחר. על ידי התמקדות ביצירה עצמה – ולא בקורות החיים של האמן או מעמדו – אנו מבקשים לעודד מחשבה חדשה ובלתי צפויה בתוך שדה התכשיט האמנותי.

3. עיצוב העתיד

כיצד אתם רואים את התפקיד המתפתח של הצורפות העכשווית בתוך תעשיות האמנות והאופנה? אילו מגמות או שינויים גלובליים זיהיתם לאחרונה בשוק התכשיטים העכשוויים?
הקשר ההיסטורי בין תכשיט אמנותי-זהותי לבין ביטוי עצמי ממשיך להוות פעולה חזקה ורלוונטית גם כיום. אנו רואים יותר ויותר דוגמאות במדיה ובתרבות הפופולרית לתכשיטים אוונגרדיים שמעבירים מסרים או משמעות – וזה מרגש אותנו מאוד. יותר ויותר בתי אופנה גדולים ומותגים בוחרים להשתמש בכוחו של התכשיט כדי לבטא זהות ולייצר אמירה נועזת.
עם זאת, שוק התכשיטים העכשוויים עדיין נשען על קהל מצומצם יחסית, משום ששתי התעשיות – האמנות והאופנה – מציעות גישה מוגבלת בלבד לתכשיט האמנותי בפלטפורמות המרכזיות שלהן. אנו מאמינים שיוזמות בתחום התכשיטים צריכות לפעול לבניית נוכחות עצמאית מעבר לאירועי התכשיט המסורתיים – על ידי חיבור לקהילות מקומיות וגלובליות ויצירת שיתופי פעולה עם תעשיות אחרות. זה עשוי לכלול השתתפות בשבועות אמנות, עיצוב אופנה, מצעדי גאווה ואירועים תרבותיים נוספים שמזמינים קהלים רחבים מעבר למעגלים המקצועיים או האקדמיים בתחום.

4. ניהול, פיתוח ואיזון

מהם האתגרים המרכזיים בהם נתקלתם בניהול גלריה לתכשיטים עכשוויים, וכיצד חוויות אלו עיצבו את הגישה שלכם לעסק?
אחד האתגרים הגדולים הוא יצירה עקבית של תוכן רלוונטי ועדכני. כשהתחלנו עם היוזמה, בחרנו במודע לא להתבסס על רשימה קבועה של אמנים מיוצגים. במקום זאת, באמצעות מודלים של קול קורא לאירועים שלנו, יצרנו מערכת דינמית ומתפתחת כל הזמן שמזינה את הצורך שלנו ברעיונות ובתוכן חדש.
כיוזמה המבוססת על אירועים, איננו מתחזקים מלאי עומד ללא שימוש. אנחנו מחליפים באופן קבוע את העבודות המוצגות, וכשהתערוכה מסתיימת – העבודות חוזרות אל היוצרים. איננו משנים את המחירים שנקבעו מראש על ידי האמנים, אך ממליצים לשמור על מחירים נגישים. אנו מאמינים שהגישה הזו מעודדת קהל חדש ואנשים נוספים להתעניין בתכשיטים עכשוויים.

5. מורשת וטיפים לעתיד

מה אתם מקווים שהגלריה שלכם תתרום לעולם הצורפות העכשווית, ואילו תכונות לדעתכם חיוניות להצלחה בתחום כיום? (איזו עצה תתנו לצורפות.ים צעירות.ים המבקשות.ים להצליח בתחום הדינמי הזה?)
פתחנו את The WearHouse מתוך מטרה להפוך את התכשיט העכשווי לנגיש וגלוי ככל האפשר. אנחנו מאמינים שבאמצעות הגישה שלנו לתוכן ותמחור, עשויה להיווצר תזוזה ממשית שתהפוך את התכשיט למזמין יותר עבור קהלים חדשים ויוצרים צעירים – ובסופו של דבר תעורר השראה ותניע את הדור הבא להיות פעיל וניסיוני יותר.
מזוויות רבות, תכשיט הוא כלי עוצמתי לביטוי, ואנחנו רוצים לראות אותו יותר – ברחובות – נענד בגאווה על ידי אנשים בכל מקום.
בואו נחזיר את התכשיטים להיות מגניבים!

ביוגרפיה:

דניאל ירקובסקי (Daniel Jirkovsky) הוא אמן תכשיטים צ'כי המתגורר באמסטרדם. לאחר שסיים את לימודיו במוסדות נחשבים כגון Alchimia (איטליה), West Bohemian University (צ'כיה) ותוכנית MASieraad (בלגיה), החל את דרכו כיוצר תכשיטים עצמאי. מתוך תשוקה לקידום תחום תכשיטי אמנות עכשווים, ייסד את Studio WearHouse – מרחב ייעודי להצגה ותמיכה בעיצוב תכשיטים חדשני.

יותם בהט הוא מעצב תכשיטים ישראלי הפועל כיום באמסטרדם. בוגר המחלקה לעיצוב בשנקר עם תואר B.design, ותוכנית MASieraad ב-PXL University (בלגיה). כיום פעיל בתחום תכשיטי האמנות העכשווית באירופה. עבודתו מתמקדת בפרשנות חברתית ובגישות של עיצוב דוקומנטרי. בנוסף, הוא נמנה עם מייסדי Studio WearHouse – מרחב למחשבות על תכשיטים בלב אמסטרדם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *