דבר העורכות

עינת לידר, נעמה בן-פורת

הגיליון הנוכחי מבקש לגעת בנושא השוק בתחום הצורפות, דרך מבט כפול. בצידו האחד – חומרי הגלם: מקורם, כרייתם, תהליכי העיבוד והמשמעויות שהם נושאים; ובצידו האחר – האופן שבו אובייקטים ותכשיטים מגיעים אל קהלי צופים ומשתמשים. שתי נקודות הקצה הללו משרטטות את הרגעים שבהם היוצר.ת איננו.ה היחיד.ה האחראי לעבודה. הרי החומר מגיע אחרי שרשרת אספקה שלמה, ולאחר היצירה – העבודה המוגמרת עוברת הלאה, אל מרחב התיווך של הגלריה. מה קורה אז? במי פוגש האובייקט, איך נוגעים בו, ומה רואים דרכו?

אנו פותחות את הגיליון במאמר ״זהב על השולחן״, המעמיק בקצהו החומרי של מקורות השוק – במקום שבו הכול מתחיל. המאמר מציג מבט קצר על כריית הזהב, על מסלולו כחומר גלם, על היבטים טכנולוגיים והיסטוריים, ועל ההקשרים האתיים והתרבותיים המלווים אותו – מרגע שליפת גוש החומר לעיבוד מן האדמה ועד הפיכתו לאובייקט הנע בין ידיים, גופים ומערכות ערך. אף שצורפות עכשווית עושה שימוש במגוון רחב של חומרים, בחרנו להתמקד בזהב כדוגמה ותיקה, טעונה ולעיתים כואבת. היא כמובן אינה דוגמה יוצאת דופן: גם כריית אבני חן, יהלומים וחומרים רבים נוספים מעלים שאלות המחייבות מחקר, בדיקה וניסוח עמדה – בתקווה להיטיב את יחסנו לחומר ולסביבה.

בהמשך הגיליון אנו מביאות ראיונות עם שלוש.ה בעלות ובעלי גלריות לצורפות עכשווית מרחבי העולם. בשיחות אלה נחשפת זווית המתווך.ת: כיצד גלריות מבינות ומעצבות את המפגש בין יצירה לקהל? אילו אתגרים מזמנת גלריה בתחום? אילו ציפיות, שינויים ומגמות מכתיבים את הדרך שבה תכשיטים ואובייקטים נקלטים, נרכשים ונשמרים? כך נפרש קצהו השני של השוק, המקום שבו עבודת הצורפות פוגשת את מבטי הקהל, מגע הגוף, אספנות והרגלי שימוש.

שני המאמרים יחד מציעים מבט רחב על תחום הצורפות, במטרה להעמיק את ההבנה של העשייה

המקצועית בתחום ושל ההקשרים הרחבים בתוכם היא מתקיימת.

סופיה זכרובה, כסף, 2024, אובייקטים לבישים.
כסף 999, כסף 925, צדפות, אלמוגים, פנינים שחורים, קוורץ, גארנט, זירקון, אגט.
בעולם משתנה ובמציאות דינאמית חפצים ביתיים מקבלים ערך רגשי וכלכלי-הישרדותי. סט התכשיטים שזכרובה יצרה נותן מענה חיוני לנפש ולגוף במציאות של ניידות ועקירה.
צילום: ניקיטה מרשנוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *