גליון רביעי של "ליטושים" רואה אור בתוך מציאות של שבר וטלטלה אזורית, ומתוכה בוחר להציג עמדה המבקשת למצוא אופק של אופטימית: לא כהכחשה של המצב, אלא כבחירה מודעת ועמדה הרואה ביצירה מרחב פעולה, אחריות ותקווה.
הגליון יוצא לאחר חודשיים של ״אירועי צורפות עכשווית 0.01״ – אירועים מגוונים של העמותה לצורפות עכשווית שהתרחשו בין דצמבר 2025 לפברואר 2026, וכללו תערוכה מרכזית של חברי העמותה במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים, כנס בנושא צורפות במוזיאון ישראל, שיחי גלריה ואירועים נלווים. זו הפעם הראשונה שתחום הצורפות העכשווית פועל כקהילה המציבה את מקומה בשדה האמנות הישראלי. לא בכדי כלל עיצוב התערוכה ווילונות שצריך להסיטם כדי לצפות ביצירות – הוילון המוסט הוא המסך שנפתח אל השדה.
זהו הגיליון הראשון של מגזין "ליטושים" המתאר את פעולותיה של העמותה שמתוכה ולכבודה הוא פועל, מסכם ומתעד כמה מאירועים אלו מתוך התבוננות רחבה על הצורפות העכשווית, הפונה מן הפנים אל החוץ (או להיפך).
במאמר מכונן מתחקה עינת לידר אחר התפתחות מסגרות לדיון מעמיק בשדה הצורפות, מהתערוכות של תנועת ה-Arts & Crafts Society בבריטניה בסוף המאה ה-19, דרך ירידי הצורפות שהתפתחו באירופה, ארה״ב והמזרח הרחוק, ועד ל"אירועי 0.01".
רשמים מהכנס הראשון לצורפות עכשווית, שהתקיים במוזיאון ישראל בינואר 2026, מובאים ברשימה מאת אריקה תמרה טראובמן. הרשימה משרטטת את דיוקנו של ״שדה מתכנס״ המנסח, דרך תכשיטים, חומרים וקולות מגוּוָנים, את מקומו בשדה האמנות.
תערוכת העמותה, ״נקודת היתוך״, מוצגת בגליון גם בעבודת וידאו של אביגיל קפון, המתארת את הקמתה המורכבת.
"אירועי 0.01" צמחו מזרעים שהוטמנו בשדה הצורפות העכשווית הישראלית כבר לפני שנים. בהקשר זה, כתב קובי רוט כמה מילות פרידה לשרי פארן וגלריה פריסקופ, שבמהלך שלושה עשורים הקפידה להציג צורפות עכשווית.
שדה הצורפות המקומי אינו פועל בואקום, אלא כחלק מתחום גלובלי רחב ומרתק, בו מתקיימים מפגשים ואירועים שנתיים רבים. נעמה בן פורת ביקרה באירוע כזה, Obssesed! באמסטרדם, ומתארת שיטוט של יום אחד, מבוקר ועד לילה, בעיר הרוחשת אירועי צורפות מגוונים.
כך, הגיליון מציע קריאה מצטברת של עשייה, שבה משמעות נבנית לאורך זמן, ביחסים שבין יצירה, קהילה, חומר ומרחב.
