זהב על השולחן – מחשבות על כרייה ויצירה מודעת

מרגע שהוחלט שגיליון ״ליטושים״ הנוכחי יעסוק בנושא ״שוק״, ברור היה לנו שננסה לגעת בדרך זו או אחרת גם בהשלכותיה של תעשיית התכשיטים על הסביבה. 

עוד מזמן שהקים הצורף והממציא מתיו בולטון (Boulton) את מפעל סוהו לחפצים ותכשיטים (Soho factory) בסוף המאה ה-18 בבירמינגהאם, אנגליה, הוא  חתר לשפר את תנאי העובדים בו מתוך דאגה לבריאותם בתעשייה מזוהמת. בעת התהליך החלו להתחוור הסכנות האפשריות שכרוכות בתהליכי הייצור בתחום. בולטון, שהתעשר מהמצאת מנוע הקיטור ורישומו כפטנט יחד עם ג׳יימס וואט (Watt), השקיע את הונו חזרה במפעל כך שיהיה מתקדם טכנולוגית, ארכיטקטונית ואתית, בדרך זו דאג לרווחת עובדיו לצד תרומה לפוריות הייצור. כיום, כבר קיים ידע רב אודות הנזקים הבריאותיים הכרוכים בעבודה עם החומרים והטכנולוגיות בתחום הצורפות ועבודה עם מתכות, לצד הבנה הולכת וגוברת בנוגע למחירים הסביבתיים והחברתיים הכרוכים בהפקת חומרי הגלם.עם זאת, נראה שיש עוד מקום רב לשיפור הידע והתנאים במפעלים ובסדנאות הלימוד . במסה זאת, אנו מבקשות להסיט קמעה את היריעה בכל הקשור למרכיביה החומריים של תעשיית התכשיטים בשוק הגלובלי כפי שהם מתבטאים כיום, תוך התמקדות בהשלכות הכרייה הבלתי חוקית של מתכות ואבנים על החברה והסביבה. בסופה, מנינו גם פעולות וגישות מקומיות ובין-לאומיות שיתנו קצה חוט להמשך, במחשבה אודות תפקידיה של הצורפות העכשווית ככלי לקידום וביסוס יצירה מודעת ובת-קיימא.

זהב על השולחן – מחשבות על כרייה ויצירה מודעת

מאחורי הברק של טבעת הזהב או נצנוצו של היהלום, מסתתרת אמת קשה. תעשיית התכשיטים, שמזוהה לעיתים קרובות עם יופי, יוקרה, אלגנטיות ושפע, כרוכה בפועל באחת מהפעילויות ההרסניות ביותר לסביבה ולחברה האנושית. כריית זהב, כסף, יהלומים ואבנים יקרות אחרות, נעשית במקרים רבים בתהליכים המזיקים באופן עמוק למערכות אקולוגיות, לקהילות מקומיות ולעובדים עצמם. לנוכח הנזקים ההולכים ומתבהרים, הופך תפקידו של צורף עכשווי מתפקיד של אמן בלבד, לעד – ולדמות מרכזית באפשרות לגבש חזון חדש של יצירה אחראית ובת-קיימא.

עבודתו של אוטו קונצלי (Otto Künzli) ״הזהב מעוור אותך״ (Gold Makes You Blind 1980), היא אחת העבודות המוקדמות שהתייחסו לסוגיות רחבות כמו שוק מול סביבה. קונצלי, לא עסק ישירות בזיהום סביבתי או כרייה, אך כאשר כיסה לחלוטין בגומי שחור את צמיד זהב, נראה כי ערער את כל מערכת הערכים שמניעה את שוק התכשיטים. 

בשנים האחרונות צורפות וצורפים נוספים מתייחסים אל בעיות הכרייה ומבקרים אותן, בהיבטים חברתיים (קולוניאליזם, תנאי עבדות, עבדות ילדים), פגיעה בערכי טבע (קרקע ומים) וגם בהיבטים כלכליים. לדוגמה, סוזי גנץ׳ (Susie Ganch), שייסדה לצד כריסטינה מילר את הארגונים ״מהפך רדיקלי בתכשיטים״ (Radical Jewelry Makeover – RJM) ואת ״צורפות אתית״ (Ethical Metalsmith), למדה בתחילת דרכה גיאולוגיית שטח במטרה למפות אפשרויות כרייה. לאחר שהבינה את הפוטנציאל ההרסני של המקצוע הפסיקה את עיסוקה זה באחת, והתמקדה במציאת דרך מעשית בה לא רק תשכיל את עצמה לגבי הסוגיה של מקורות חומריים בתחום הצורפות, אלא בבניית קהילה גדולה של אנשים בעלי דעות משותפות לשלה המחפשים דרכים לפעול טוב יותר, ללא גרימת נזק בדרך.

מהם הנזקים העצומים שתוצאותיהם מגיעות לשולחן העבודה? חומרי הגלם, כריית הזהב – בפרט, ידועה כהרסנית ביותר. לפי הערכות, ייצור טבעת זהב אחת בלבד עשוי לייצר עד 20 טונות של פסולת כרייה. פעולת הכרייה, הצורכת כמויות אדירות של מים ואנרגיה, נעשית ברובה במכרות פתוחים שנשארים כצלקות עצומות על פני האדמה. שימוש נפוץ בכרייה בחומרים רעילים כמו כספית וציאניד מזהם קרקעות ונהרות, מאיים על חיי הבר וחושף קהילות שלמות למחלות כרוניות ולעוני מתמשך (COSH!, 2023; WWF, 2022). באמזונס, כרייה בלתי חוקית גורמת לכריתת יערות בקנה מידה נרחב, תוך פגיעה ישירה בקהילות הילידיות ובמערכות אקולוגיות רגישות(CSIS, 2023). יתרה מכך, כרייה זעירה ובינונית (Artisanal Small-scale Gold Mining), המפרנסת מיליונים ברחבי העולם, נעשית לעיתים קרובות מחוץ למסגרת החוק ומחמירה אף יותר את המחיר האנושי, הי מאפשרת העסקה בתנאים מסוכנים, ניצול עובדים, עבדות ילדים, ואף סחר בבני אדם – כל אלו תופעות מדווחות ומתועדות במדינות כמו גאנה, קולומביה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובמדינות רבות נוספות(Human Rights Watch, 2020; AP News, 2023). 

בשמורת האוקאפי בקונגו, לדוגמה, פעולות כרייה בלתי חוקיות לא רק השמידו את הסביבה הטבעית אלא גם שימשו מקור מימון למיליציות חמושות והובילו לעקירתן של קהילות שלמות (The New York Times, 2023). 

לצד השלכות כריית המתכות על בני אדם והסביבה – גם היהלומים ויתר אבני החן אינם נקיים מגרימת נזקים בעת כרייתם. למרות המודעות הגוברת בעולם לתופעת "יהלומי דמים", יהלומים רבים עדיין ממשיכים לזרום לשוק דרך רשתות מסחר מורכבות, תוך טשטוש מקורם האמיתי. דוגמה לנסיון בקרה על התהליך הוא תהליך קימברלי (The Kimberley Process Certification Scheme: KPCS), פרויקט בו חברות 58 מדינות כיום, ובהן ישראל, אשר היתה אחת המייסדות ואשר הנפיקה ראשונה בעולם כבר ב- 2003 תעודת יושר לסחר באבנים. לצד פעולות מעין אלה, גם כרייה חוקית כביכול כרוכה לעיתים בעקירה של קהילות, בזיהום סביבתי והעסקה בתנאים תת אנושיים. הדרישה המתמשכת בשוק לאבנים יקרות מעודדת פלישה מתמשכת לשטחים מוגנים ולאזורים רגישים תרבותית ואקולוגית, תוך פגיעה נוספת בטבע ובאדם.

בתגובה למצב הקיים, מתפתחת בשנים האחרונות תנועה אתית הפועלת גם בשוק התכשיטים, ולצידה נרשמת העמקה אמנותיות והשכלתית במסגרות אקדמיות ונוספות. הסמכות כשל תנועת  Fairtrade מבטיחות שרשרת אספקה שקופה, תנאי עבודה הוגנים ושיטות מיצוי אחראיות. הן כוללות דרישות מארגוני כרייה ארטיזנליים וכרייה בקנה מידה קטן לנהל פעולות פורמליות וחוקיות. להגן על הסביבה, על תנאי עבודה וכל יתר המעורבים מול דרישות השוק, לדוגמה – ספקי Fairmined. גם מיחזור מתכות הופך לאופציה מבוקשת, כאשר הזהב הממוחזר חוסך עד 80% מצריכת האנרגיה בייצור ומפחית משמעותית את פליטת גזי החממה (Vogue Business, 2023). בתחום הסחר באבנים, יהלומים סינתטיים, שמופקים בתנאים מבוקרים ואינם כרוכים בכרייה, מהווים כיום חלופה נקייה ומבוקרת.

כך, עולה ומתגבשת בהווה גם גישה חדשה לחומר, לעבודה ידנית ולרעיון של ערך – המכירה במחיר האמיתי של היופי, וביכולת שלנו לעצב אותו מחדש. בתקופה שבה משבר האקלים מחריף והפערים החברתיים מעמיקים, הופך שדה הצורפות לכר  פעולה לשינוי, סביבתי וחברתי.  . צורפים בני זמננו לא רק מייצרים תכשיטים או חפצים — הם יכולים גם לייצר אלטרנטיבה. 

מקורות 

(COSH! 2023) – המחבר/ים לא צוינו בפרסום, מיוצג על ידי COSH! 

(WWF 2022) – דו"ח של WWF: Julian Smith ו-Jill Schwartz על כריית זהב בכריתת יערות באמזונס.

Human Rights Watch (2020) – Jo Becker, בדו"ח The Hidden Cost of Jewelry.

(AP News 2023) – דוח עיתונאי על הרעלות כספית בכרייה קטנה באפריקה; שם המחבר אינו זמין.

CSIS (2023) – Farnsworth‑Alvear, Ann & Rendon, Carlos כתבו על כרייה בלתי חוקית בוונצואלה וברזיל.

Vogue Business (2023) – Sarah duPont, במאמר The Case for Recycled Gold and Lab‑Grown Diamonds.

The New York Times (2023) – Declan Walsh & Justin Kasereka, במאמר על איום הכרייה בשמורות מוגנות בקונגו. 

על תהליך קימברלי- Kimberley Process – Ensuring Conflict-Free Diamonds Worldwide 

ראיון עם סוזי גאנץ׳ לרגל היותה פינליסטית במענק סוזן ביץ׳ AJF,  2017, ויקי מאסון

הסדרה מורכבת מאובייקטים דמויי מאובנים, אלמוגים והרים מהם נחתכים בגסות חלקי תכשיטים – טבעות סיכות ולוקטים. בתגובה להכרזת אינטרלקן מיום ה-5 בנובמבר 2002 על תכנית התעודות של הליך קימברלי ליהלומים גולמיים.

מה הופך טבעת ליוקרתית? האם זה הגודל, החומר, העיצוב? תכשיט שמזמין לחשוב מחדש ולשאול שאלות על הסטנדרט החברתי ומקורות תעשיית תכשיטי היוקרה, הזהב והיהלומים.